אין להעתיק כל חלק שהוא מאתר זה. © כל הזכויות שמורות לכותבת היומן. 2001 והלאה. |
28.11.01, יום רביעי בלוגים אחרים שאני אוהבת לקרוא: כל אחד צריך איזון פנימי. לאילנה יש. לרחלי יש את רחלי.נקודה.נט שזה רק אחד הבלוגים שלה. יש לה 4 בלוגים. הבלוג יש רינה נקרא הלכלוך שבכתר לעומר יש את אהמ.נו. אהמ.תי לקרוא... לאוהד יש בלוג שנקרא הבלוג! וובלוג עברי נושך! נכתב ע"י בר בשעה 17.50 20.11.01, יום שלישי על בוסית חדשה, רעב, ושיעמום כרגיל לפני שבועיים בערך הגיעה לעבודה בוסית חדשה. וכיוון שאני לא סבלתי את הבוסית הקודמת (שחצנית) חשבתי שזו תהיה יותר נחמדה. ביג מיסטייק כמו שג'וליה רוברסט אומרת... גם הבוסית הזו, שחצנית. היא גם נודניקית וקרציה אם כבר הזכרתי אותה. כבר שלושה ימים שתוקף אותי רעב מוזר בדיוק כשאני קמה בבוקר. היום למשל הייתי יכולה לרדת על סטייק בשש ורבע בבוקר. אני לא אחת שאוכלת הרבה. אני מפונקת באוכל. אני בכלל גם לא אוהבת סטייק. זה היה רק לצורך הדגמה כמה הייתי רעבה. ובינתיים שום דבר לא חדש. משעמם לי כרגיל, אפילו הגלישה באינטרנט מתחילה לשעמם אותי. (אני חולה?) נכתב ע"י בר בשעה 18.02 16.11.01, יום שישי קצת אחורה - רגע של נוסטלגיה בתחילת השבוע גלשתי לי ברשת והגעתי לאתר תוכניות הטלויזיה הקלאסיות של בחור בשם אפי לוי. עברתי על התוכניות ונזכרתי שהייתי צופה בהם כשהייתי קטנה וחייכתי לעצמי. בין כל הסדרות שהיו שם נחתתי דווקא עם הרבה תשומת לב על "מקגייוור". הסדרה שודרה לראשונה ב- 1985 והמשיכה עד 1991. אהבתי לראות את התוכנית, את הסוכן חשאי הזה... מה עשה לי את זה? הקפיצות מעל גגות? הכנת מטוס ממסטיק?... ואז הגעתי לאתר על הסדרה, שבו בעצם ניתחו את הסדרה וזה מה שאמרו: "יכול להיות שחלק מכם יגידו דווקא שתוכניות כאלה מעודדות לאלימות אבל "מקגייוור" אינו פועל בנשק חם והוא משתמש באמצעים פשוטים ובדברים שנמצאים אצל כל אחד בחיי היום יום. הוא לא שותה אלכוהול והוא שותה חלב והוא מתייחס בכבוד לנשים." בראש האתר כתוב: לזכר כל נפגעי הטרור ב-11 בספטמבר. מגדלי התאומים. הרהור: חבל שביום הזה מקגיוור לא היה להציל את אמריקה... נ.ב. "מקגיוור" משודר בימים אלה בערוץ הפעולה - AXN כל יום בשעה 19.30. (המלצה של בר: כדאי לראות!). נכתב ע"י בר בשעה 21.55 11.11.01, יום ראשון עברתי גם לישרא-בלוג אתמול ברגע של שיעמום, החלטתי לפתוח יומן משלי גם באתר המרכז את כל כותבי הבלוגים ואזרתי את המקשים והעכבר ועברתי ל ישרא-בלוג. שכרתי דירה בישרא-בלוג הנקראת "על החיים ועל הרשת- נקודת השקפה". זה השם של היומן שפתחתי שם ואתם מוזמנים לקרוא אותו למרות שלא נראה לי שהוא יהיה שונה מהבלוג הנוכחי, ובכל זאת. אני אוהבת את ישרא-בלוג. אני קוראת שם את כל היומנים וכולם מקסימים ומאוד כייף לי לקרוא אותם. אני מאוד מקווה שאמצא חן בעיני השכנים האחרים, ושאכתוב שם בכייף כמו פה. נכתב ע"י בר בשעה 17.25 9.11.01, יום שישי כן עוזב את העיר ביום שלישי אייל הודיע לי שהוא עוזב לכפר סבא. שהוא מצא שם דירה עם איזה שותף אמריקאי והוא עוזב. לא היה לי מה להגיד אז שתקתי. וגם אם היה לי מה להגיד זה לא היה עוזר כי אייל הוא עקשן. כבר ניסיתי לשכנע אותו לא לעזוב וזה לא עזר. הוא עוזב ביום שלישי הקרוב. אני מניחה שלא יהיה לי מה לכתוב פה חוץ מ :-( אני מכירה אותו כבר 8 שנים ועכשיו אני מרגישה קצת עצוב כזה. אמרתי לו שלא ישכח אותי ושיהיה בקשר והוא שתק שתי דקות ואמר לי:"סליחה, מי את?". רציתי לזרוק עליו את הכרית שיש לי על המיטה אבל זה קצת קשה דרך הטלפון... אחר כך אייל אמר שאני לא אדאג ושיש לו טלפון, פלאפון, פקס, איימייל, ושאני יכולה לנג'ס לו בכל שעה כמו שעשיתי עד היום. אבל אני כן דואגת. אני שונאת פרידות. אבל ככה זה. כנראה שצריך להמשיך הלאה, אבל ההלאה הזה די מפחיד ולא ידוע... אז אייל, אני כבר מתגעגעת... נכתב ע"י בר בשעה 19.06 5.11.01, יום שני למה? למה זה צריך להיות ככה? אתמול היה עוד פיגוע ירי. אחרי הצהריים. אנשים חזרו מהעבודה. תלמידות שחזרו מבית הספר. למה? עד מתי זה ימשך? כמה אפשר עוד? זהו, אין לי יותר מה לכתוב היום עם הרגשה כזו. עצוב מאוד. אני לא רוצה למלא את הבלוג שלי בחדשות רעות כאלו. הבלוג שלי בטח לא יגיע לפוליטקאים. אבל הוא צועק, כמו כל הציבור: אי אפשר להמשיך ככה!. נכתב ע"י בר בשעה 18.45 2.11.01, יום שישי דברים שיש לי להגיד בתחילת נובמבר איזו כותרת מוזרה יצאה לי עכשיו... טוב, אז לפני כמה ימים התחלתי לעבוד. והיום, אחרי שלושה ימים של עבודה, אני יכולה להגיד ש: 1. ביום הראשון, הלכתי לעבודה עם חיוך ותקוה שיהיה טוב. חזרתי עם צוואר תפוס. 2. ביום השני נתפסו לי השרירים ברגליים. 3. היום קמתי בבוקר עם גב תפוס ועצבים. והמסקנות שלי הן: 1. אני פדלאה. בגלל שלא הזזתי את עצמי נתפסו לי כל השרירים. (זה מזכיר לי משהו משיעורי ההתעמלות - תמיד אחרי ריצה ארוכה המורה שאלה "למי נתפסו השרירים"?. השאלה לא נועדה להתגאות בכך שהשרירים תפוסים. במידה ועניתם כן על שאלה זו כל שיעורי הספורט, הודעתם למורתכם כי אתם פדלאות כמוני.) 2. אני צריכה להתחיל להתעמל. הליכה. כן, הליכה זה הכי טוב. למרות שגם רכיבה על אופניים תתקבל בברכה. 3. במשך שנתיים, בשירות לאומי, לא ידעתי מה זה יום שישי. היום עבדתי. קיללתי כל רגע. צריך לבטל את זה. זה לא טוב. 4. אחרי שקיללתי את עצמי שבכלל קמתי הבוקר, הודעתי לעצמי שאני עושה את זה אך ורק לקבל את המענק. 5. בעבודות מועדפות יש דברים מאוד מוזרים. פעם, כשיהיה לי כוח אני אכתוב פה על אילו עבודות מקבלים את המענק ואלו לא. ותאמינו לי, יש לי רשימה והיא מוזרה מאוד... נ.ב. אם אתם רוצים לקרוא את מה שכתבתי פה באוקטובר - זה בארכיון. נכתב ע"י בר בשעה 18.23 |
קישוריםעמוד ראשי כרטיס ביקור אתרים אהובים ספר אורחים שלחו לי דואר ארכיון - אוקטובר 2001 נובמבר 2001 דצמבר 2001 בלוגים אהובים: עומר רחלי רינה אילנה אבשי יואב ישרא-בלוג bluetterfly wannabegirl « ? israeli blogs # » |