אין להעתיק כל חלק שהוא מאתר זה. © כל הזכויות שמורות לכותבת היומן. 2001 והלאה. |
30.10.01, יום שלישי אני מכורה לאינטרנט? אני? אני מכורה? בחייכם, תסתכלו על עצמכם ואז תדברו עלי. אתם חושבים שאני לא רואה שאתם מדברים עם המכור לאינטרנט? ושלשום, הא? כשהיה חסר לכם אוכל הלכתם ישר לnetaway וכשמישהו מציע לכם איזה לינק מ לינקים אתם ישר קופצים על המציאה. אתם סתם מסכנים את עצמכם. אתם לוקחים סיכון ועולים על אוטוסטרדת המידע והולכים עם זה. חשבתם פעם מה יקרה אם תתקלו באיזה באג? לא חשבתם נכון? ואל תגידו לי שאתם רק מורידים שיר. כי בזה זה מתחיל: מורידים שיר, בודקים דואר והופ מגיעים למצב שאי אפשר בלי איזה פלאם פילוט צמוד. יש הרבה ג'אנק מייל. תגידו לי, אתם רוצים לחטוף כזו חולרה? ואיזה חברים מצאתם לכם ברשת:צ'יפ, פי.סי, פלאג-אין. החברים האלו ידרדרו אתכם לעשות קיצורי דרך. בחיים אין קיצורי דרך!. אז אני מצטערת להגיד לכם, חבר'ה, בחוסר ברירה, וכי אכפת לי ממכם, הלכתי לבקש תמיכה טכנית מ ענת וחברים. ותנקו גם את ה שולחן עבודה שלכם. תראו איזה טינופת. ואני צריכה לקרוא בעיתון שאתם הלכתם ליד ה המסעדה של חגית ואוספים מהפח זבל ג'וקים ועכברים?! אז אל תגידו לי שאני מכורה. אתם בעצמכם מכורים לאינטרנט. תודו. נכתב ע"י בר בשעה 18.23 ותאמר בר: קשה יש רק בלחם. (ואייל מוסיף תמיד: ובצנחנים). תעשו התעמלות בוקר. זה לא קשה: מדליקים ערוץ 5 ורואים את גלעד השרירי ועושים כמוהו. תקומו בבוקר עם חיוך. היום שלכם יהיה אחלה יום אם תחליטו שהוא יהיה ככה. תחייכו ואנשים יחייכו אליכם בחזרה - זה יעשה לכם את היום. אני לא אוהבת חורף. הדבר היחיד שכייף בחורף הוא להתכרבל במיטה כשביד יש כוס שוקו חם, ולהקשיב לגשם שבחוץ. נכתב ע"י בר בשעה 11.58 27.10.01, יום שבת להעיף מבט ב"מבט" את זה לא עשיתי כבר הרבה זמן. המצב במדינה לא בדיוק פורח ואני מעדיפה לא לראות את החדשות בטלויזיה. יש לי את העיתון ואני חייבת לציין שיותר כייף לי לקרוא. (לפני שלוש שנים לא הייתי פותחת עיתון בכלל). אולי יותר קל לי לקרוא את הדברים בעיתון כי בטלויזיה התמונות יותר קשות לפעמים. בכלל, אני חושבת שהפינה שזוכה להרבה רייטינג זו התחזית. באופן אישי, אין לי כוח לשמוע את כל הפרשנויות של הכתבים (מה גם שהם לא נותנים אחד לשני לפתוח את הפה ולסיים את המשפט אז מה זה שווה?)... פעם קראתי ספר של לני רביץ, בתקווה שאני לא טועה בשם, שהוא האבא של הסטנדאפיסטים נתי ודורון רביץ. הוא מרפא בעזרת הומור. ברצינות. הוא עושה סנדאות כאלה. באחד הפרקים בספר הוא מספר על מישהי שמצאה דרך להתמודד עם החדשות בטלויזיה: היא היתה מקליטה את החדשות ורואה את זה יום אחרי, ואז היא היתה אומרת:"איזה מזל שזה עבר". גם זו דרך. נכתב ע"י בר בשעה 22.13 אייל את שרון כבר הכרתם בהנחה שאתם מתמידים בקריאת היומן שלי. אז הגיע הזמן שתכירו את אייל. אייל שם בדוי הוא הידיד הכי טוב שלי. הוא למד עם שרון באותה כיתה. הם היו בכיתה המקבילה. אייל הוא בחור מצחיק עד דמעות. הוא מחקה מעולה כל מיני מפורסמים ובתיכון הוא חיקה את כל המורים... קטעים שחבל על הזמן... והנה סיפור קצר: אייל לא היה מאלו שמדברים הרבה בשיעור. הוא היה יושב בזולה בצד ומסתכל על המורה. בשיעור המדובר, היסטוריה, המורה דיברה ודיברה נתנה שיעורים. בסוף השיעור המורה שאלה אם יש שאלות או בעיות. אייל הצביע ואמר לה בשיא הרצינות:"המורה, נורא מדאיג אותי שאת יודעת את כל הדברים האלה..." נכתב ע"י בר בשעה 15.31 26.10.01, יום שישי עניין של זמן אני מאוד מאמינה בדד-ליין. ז"א שאם יתנו לי למשל את כל הזמן שבעולם אני תמיד ימשוך אותו ולא אעשה כלום אבל אם יגידו לי יום זה שעה זאת - אני תמיד אבוא מוכנה. נכתב ע"י בר בשעה 10.16 24.10.01, יום רביעי והמנצחת היא... בר! היי, הרגע בדקתי דואר, ולהפתעתי חיכו לי שם שני מכתבים עם שבחים על האתר. (תודה לאילנה ולענת). ענת העניקה לי גם את תואר האתר המצטיין, ואני שמחה לשתף אתכם בזכייה שלי.  נכתב ע"י בר בשעה 21.00 מחשבה כשהייתי בת 18, לפני השירות לאומי, הייתי חושבת "איזה כייף לבנות 21 שהן כבר אחרי הגיוס או השירות לאומי, הן יודעות מה הן רוצות בחיים...". ועכשיו, בגיל 21 ומשהו, אני מחפשת את עצמי, אין לי מושג מה אני רוצה לעשות. וכולם מסביב עם השאלות מה תלמדי? מה את מתכננת לעשות? . אז כל מה שאני רוצה זה שיתנו לי שקט להחליט לבד. רק השתחררתי. יש לי את כל החיים לפני. החלטתי שאני לוקחת את הזמן לאט לאט. נכתב ע"י בר בשעה 12.48 23.10.01, יום שלישי שרון שרון שם בדוי היא חברה מאוד טובה שלי. נפגשנו בכיתה ט', יום אחרי הסופה הגדולה שהיתה (זוכרים?), ומאז אנחנו חברות מאוד טובות. שרון גרה די רחוק ממני וגם לה וגם לי אין כל כך אפשרות להגיע לביקור. ככה שיוצא שפעם בשבועיים אנחנו מדברות בטלפון. בכל אופן, אתמול בסביבות 23.00 הפלאפון צלצל ושרון היתה על הקו. כרגיל היא נזפה בי שתפוס שעות ואני כרגיל:"אני יודעת מצטערת, אני באינטרנט..." (אמרתי לכם, התמכרות קשה...) אז דיברנו וריכלנו על החבר של חברה שלנו. (אני יודעת שזה לא יפה אבל בנות, תכירו לי אחת שלא מרכלת על נושא זה). שאלתי את שרון אם היא מצאה עבודה והיא אמרה שעדיין לא, אמרתי לה שגם אני מחפשת ולא רואה משהו באופק. ואז שרון הודיעה שאולי היא עוברת להרצליה. בסופו של דבר, שרון סיכמה שזה עדיין לא סגור. אין לי מושג איך אבל אז עברנו לדבר על תוכניות הטלויזיה, המלצתי לשרון שתראה את הסדרה "שבתות וחגים" בערוץ 3. (באמת כדאי לראות) שרון מצידה נידבה לי את המידע הבא:"אני לא הולכת לישון בלי לראות את ערוץ הקניות. זה מרדים אותי". העברתי לערוץ הקניות ואחרי חמש דקות אמרתי לשרון שאני מתה מעייפות. סיימנו את השיחה. נכתב על ידי בר בשעה 11.19 22.10.01, יום שני ההתחלה טוב, אז מאיפה להתחיל? אמממ... חשבתי הרבה על הרעיון ליומן כזה ברשת וזה נראה לי המקום המתאים להגיד את מה שאני רוצה, לספר מה עובר עלי. אני לא יודעת אם מישהו אי פעם יקרא את זה, ודווקא נוח לי ככה. אני אכתוב פה הכל, כל מה שאני מרגישה, בלי עכבות. כל השמות יהיו בדויים, ובמידה שתרצו להגיב על דברים שאכתוב פה, יהיה ספר אורחים. העידכונים בבלוג יהיו מתי שאני ארגיש שיש לי מה להגיד על מה שקורה. אז מה שנשאר לי לומר זה קריאה נעימה ומקווה שתהנו. נכתב על ידי בר בשעה 10.00 |
קישוריםעמוד ראשי כרטיס ביקור אתרים אהובים ספר אורחים שלחו לי דואר ארכיון - אוקטובר 2001 נובמבר 2001 דצמבר 2001 בלוגים אהובים: עומר רחלי רינה אילנה אבשי יואב ישרא-בלוג bluetterfly wannabegirl « ? israeli blogs # » |